אמא עצמאית

אמא עצמאית

 

במקום לכתוב מאמר מתייפיף עם משפטים מפוצצים כמו..
"הצטרפו לגל ההצלחה"
"רווחים ללא סיכונים"
כסף קל ללא מאמץ"

החלטתי לספר את הסיפור האישי שלי, stay tuned…
בגיל 29 נולדה בתי הבכורה, נויה. אז הבנתי שאני אדם בוגר, אחראי וצריכה להיות בעלת מידות טובות מעכשיו והאלה יותר מאי פעם לשמש דוגמא נהדרת לקטנטנה שלי.
יחד עם המחשבה הזו, מיד הבנתי שלא אתן לאף אחד לגדל אותה במקומי.
אסביר..
אם נקפוץ 7 חודשים קדימה אז כן, נויה נכנסה למשפחתון.
הכוונה היא שהתעקשתי בתוקף (!) שכל יום בשעה 15:45 אני זאת שאוספת אותה מהמשפחתון ומאותו הרגע ועד שהיא נרדמת אני איתה ורק איתה!
לעולם לא אסכים שאחת הסבתות יאספו אותה (מדהימות ואהובות ככל שיהיו) יאספו אותה ויהיו איתה עד שאחזור מהעבודה מאוחר מאוד ומותשת מאוד.
לא יהיו שום הסחות דעת בזמן האיכות שלי עם בתי, היא במקום הראשון.
תמיד שמתי לנגד עיניי את המשפט- אני מביאה ילדים כדי לגדל אותם!

עם קו המחשבה הזה, באה גם ההחלטה להתפטר "מעבודה של בני אדם נורמלים" (8:00-17:00) ולקבוע לעצמי סדר יום שיתאים למשפחה הצעירה שלנו.
אני כבר לא מדברת על העובדה שלא יהיה בוס חופר על הראש, ועל העיניין שאף אחד לא יקבע לי את השכר החודשי. רק אני!
אדון לעצמי!

פליז אל תגלגלו עיניים ותגידו "חלום שלי" או "אין לי את הגב הכלכלי" כי זה רק תירוצים.
תחלמו בגדול! תציבו לעצמכם יעדים וחשוב מכך, תשיגו אותם!
לא חייב גב כלכלי כדי להצליח בחיים! אם אתם יכולים שאלו את אופרה וינפרי, ראלף לורן ויצחק תשובה

עזבתי מקום עבודה מעולה אחרי 8 שנים! עם תנאים מעל ומעבר, פנסיה, כל קרן אפשרית, מתנות מפנקות בחגים, חופשות פעמיים בשנה, הטבות ובונוסים
ממש חממה שכל אדם "נורמלי" היה נאחז בו עד לפנסיה אם רק היה יכול
ואני? אפילו לא טרחתי לחזור מחופשת לידה, בשיחת טלפון הודעתי שאני לא מתכוונת לחזור, שיכינו ניירת ואגיע לחתום ולעשות טופס טיולים יוצא
חושבים שהשתגעתי? ממש לא. רק נהייתי אמא 🙂

הפיצויים שקיבלתי נתנו לי קצת אוויר לנשימה בחודשים הראשונים של מחשבה וקבלת ההחלטות
אבל בטח כבר הבנתם שאני לא נעה ונדה עם הרוח, חפרתי במח ובאינטרנט ומצאתי כמה וכמה תחומי עיניין
חשבתי, נהנתי, עיבדתי נתונים, שתיתי קפה והתלבטתי עד ש..
תתפלאו, אבל לא מצאתי את "האחד" אני עושה המון דברים במקביל.
למה? כי כיף לי.

אוהבת לעשות הכל יחד להרוויח כסף יפה מאוד ולהישאר עם מלא זמן פנוי
וחשוב מכל, בשעה 15:30 אני מסיימת את יום העבודה שלי, שותה קפה אחרון שמתחיל את החלק הכי כיף של היום להיות עם הילדה שלי ללא הסחות דעת  =)

שלא תבינו לא נכון. הכסף לא דפק לי בדלת שניה אחרי ההתפטרות.
אז שלא יספרו לכם סיפורים של לעבוד מהים- ניסיתי זה לא נח, החול הורס את הלפטופ ורוב הזמן הייתי בכלל במים
או עבודה של שעה ביום- ממש לא! בהתחלה ישבתי ימים שלמים מול המחשב בניסיונות ללא הצלחה
שלא נדבר על הבושה שבסוף היום כששואלים מה עשית היום אין לי בעצם תשובה מוחשית כי מי שלא מהתחום יענה כלום!
זו עבודה לכל דבר, ההתחלה לא פשוטה, אבל ההתמדה מתשלמת באמת! זו לא קלישאה

רוצים לשמוע עוד על "הרומן" שלי עם הלפטופ?
איך רווח של 4.26$ גרמו לי לאושר והתרגשות על סף דמעות!
הירשמו לניוזלטר

 

כתיבת תגובה