שלום כיתה א' כפול שתיים

שלום כיתה א' כפול שתיים

 

איך נכין את התאומים ליום הראשון בכיתה א'  

אז למדנו איך להשכיב אותם לישון ביחד, איך משחקים איתם יחד, איך מקלחים יחד, ואפילו איך גומלים יחד. התמודדנו עם הגן,  אבל מה קורה עכשיו עם הכניסה לכיתה א'?
לא משנה אם התאומים שלכם זהים או לא, בנים/ בנות או משולבים, קשורים מאד או עצמאיים בדרכם, היום הראשון של כיתה א' הינו מרגש לכל תאום, ואף יכול להכיל רמה מסוימת של חרדה.

תאומים נולדים למציאות שבה תמיד יש עם מי לשחק. אין להם את הצורך בפיתוח מיומנות חברתית המעודדת אותם להתחבר לילדים אחרים או לחפש חברה.
בין אם יחלקו את אותה כיתה ובין אם לאו, יש תאומים שיצטרכו זמן ואף מעט הכוונה כדי ללמוד כיצד למצוא חברויות חדשות.
אם התאומים ביישנים, רצוי לדבר עם המורה שלהם לפני היום הראשון של תחילת הלימודים.
כשמכינים את המורה מראש והיא מודעת, הרבה יותר קל לה לזהות מדוע הילד מסרב לשחק עם ילדים אחרים, או נראה עצוב / דעתו מוסחת.

הורים רבים דווקא חושבים שלתאומים יש יתרון חברתי עצום. לדעתם, יש לתאומים מעין ביטחון עצמי שמאפשר להם להיכנס ישר לתוך הסיטואציה והמרחב החברתי, ואפילו אם יפרידו אותם לכיתות אחרות, הם יהיו בטוחים בעצמם משום שיש להם את הידיעה שאחיהם עובר בדיוק את אותה הסיטואציה.

כאשר התאומים באותה כיתה
אם התאומים שלכם חולקים את אותה הכיתה, מאד חשוב שגם המורה וגם שאר הילדים בכיתה  ידעו להבחין ביניהם. תלבושות בצבעים שונים בהחלט יעזרו לכך. הרעיון הוא פשוט לאפשר לתאומים לבלוט כל אחד בדרכו ולאפשר להם לחזק את האינדיבידואליות כדי להימנע מכך ששאר הילדים או צוות המורים יבלבל ביניהם.
אם התאומים הזהים שלכם פתוחים לרעיון, אפילו ספרו אותם באופן שונה. לבנים ניתן להיעזר בסוגי נעליים שונים ולבנות – תסרוקות שונות או אביזרים שונים.

מומלץ לבקש מהמורה שתושיב את התאומים בשולחנות שונים ולצוות אותם לקבוצות שונות של ילדים כדי שיגדילו את מעגל החברים שלהם.
בבית, כדי לעזור להם לעבוד ולבנות את  הביטחון העצמי שלהם ניתן לתת להם מטלות בית שונות, כמו קיפול כביסה לאחד בזמן שהשני עוזר לערוך את השולחן, לדוגמה.

כאשר התאומים בכיתות שונות
כאשר מפרידים בין התאומים, לפעמים ההפרדה יכולה להקשות על תאומים שהקשר ביניהם מאד חזק וקשור.
ניתן לעזור לעצמאות של התאומים על ידי הפרדה ביניהם בקביעת זמני משחק עם ילדים אחרים מחוץ שעות הלימודים, כך שאפילו אחד מהם יהיה בבית ופשוט ילמד את ה"לבד" שלו.
או שיעשו "תורות" בשינה מחוץ לבית, אצל סבא וסבתא לדוגמה, כך שבעצם יתרגלו להיות ללא התאום.

התמודדות עם שתי כיתות
בשבועות הראשונים, הורים לתאומים המפוצלים בכיתות יקבלו המון אינפורמציה הקשורה לשנת הלימודים. ממש כמו כשהם נולדו, רצוי להשתמש בטבלאות,
צבעוניות – אם זה מקל עליכם, המאפשרות להכל להיות ברור ומפורט ברמה שתקל עליכם. סמנו (בעיקר עבורכם) את הקלמר, התיק, המחברות, וכל דבר שיש לכל אחד מהתאומים כדי להקל על ההתנהלות היומיומית.
לגבי שיעורי הבית, רצוי שיעשו אותם באופן עצמאי, כל אחד במקום שלו. כך תוכלו לראות כיצד כל ילד מבין ומשלים את שיעורי הבית בעצמו.
זה מאפשר להורה ממש לראות אם הילד מתקשה עם סוג מסוים של משימות ובהתאמה לעזור לו להתמודד עם זה.
ישנם תאומים שנמצאים באותה כיתה, ומאחר ושיעורי הבית שלהם זהים, באופן אוטומטי ירצו לעשות את שיעורי הבית יחד, אולם יהיה הרבה יותר קל ליפול למקום בו יציקו אחד לשני ולא באמת תהיה אפשרות של חשיבה מעמיקה.

שיהיה בהצלחה! 🙂

סיגל ניאזוב-סקליאר, מנחת הורים ויועצת שינה, מתמחה בתאומים
לפרטים: sigali.niazov@gmail.com או בטלפון 054-2902080

בעיות שינה לפעוטות בעקבות גירושים

בעיות שינה לפעוטות בעקבות גירושים

זה לא סוד שכיום שיעור הגירושים הינו מאד גבוה, במקביל עולה גם שיעור הפרידות שמביא למצב בו המשפחה הגרעינית מתפצלת.
גירושים או פרידה מפרים את הסדר שהילד רגיל אליו, בעיקר משום העובדה שפתאום יש לילד שני בתים בהם הוא מבלה את זמנו, בין אם באופן שווה ובין אם לאו.
כל עוד חלוקת החזקה / הסדרי הראייה בסופי שבוע ובחגים מתנהלת באופן שווה ובהסכמה, הילד נוטה להרגיש ביטחון במעברים.
אם החלוקה מתבצעת בלחץ ובתנאים מתוחים, הדבר עשוי להשפיע על הילד ברמת רגרסיה, עד כדי התנהגות ילדותית ואפילו תינוקית, לפחות לזמן מה.
יכול להיות שהילד פתאום יחזור למצוץ אצבע (או אפילו פתאום יתחיל); בעיות הרטבה בלילה; כמו כן פחדים עשויים לגרום לו לקושי בהרדמות.
ילד גדול יותר עשוי לחוות רגרסיה ברמה בה או שממש יראה התנגדות לכל דבר, או שממש יהיה להוט לרצות. הפרעות בשינה, נדודי שינה או שינה ארוכה מדי במהלך היום הינם נפוצים מאד אצל ילדים שחווים מתח נפשי.

אז איך בעצם נעזור לילד לשמור על שגרה קבועה כשיש לו שני בתים

שינויים הם דבר קשה לרוב האנשים; אצל ילדים – ככל שצריך לעשות יותר שינויים, כך יותר קשה להם. יש ילדים שיקל עליהם להיות מספר ימים בבית אחד ואז לעבור לבית השני. יש ילדים שיתנגדו לכך וירצו להיות רק בבית אחד, אליו הם רגילים יותר. בעיות שינה הקשורות לסירוב לשינה וקימה מסיוטים, הינם שכיחים אצל ילדים שמרגישים שהם "קרועים" בין שני הורים, שני בתים ושתי שגרות שונות.
שני סגנונות שונים בהתנהלות יכולים לגרום למתח אצל הילד, ללא קשר לעניין הוויכוח בכל הנוגע להסדרי המשמורת. הבעיות יעלו בעיקר משום השוני המהותי בהתנהלות בין כל בית וכן חוסר שיתוף פעולה בין ההורים.

מה ההורים יכולים לעשות כדי לסייע לילד ולהקל על המצב

אם לילד יש חפץ מעבר אהוב (שמיכי, בובה אהובה וכדומה), לוודא שהוא תמיד בהישג יד. כדאי לדאוג שבשני הבתים יהיו כפילויות של דברים שאהובים על הילד, כמו ספרים, מוזיקה אהובה או צעצועים אהובים,
כדי להימנע ממצב שבו הדבר האהוב נשכח בבית השני.
שגרת שינה – לוודא שהילדים נכנסים לישון בתנאים אופטימליים, כגון שעת שינה מותאמת, זמן הורי, אווירה מרגיעה.
כאשר יש שיתוף פעולה בין ההורים, המעבר הוא הרבה יותר קל עבור הילד.
ברגע שהמצב הזה מתייצב, בעיות השינה וסימפטומים אחרים יחלו להעלם בהדרגה בשבועות הראשונים.
אם הם ממשיכים, רצוי לערב עזרה מקצועית.

סיגל ניאזוב-סקליאר, מנחת הורים ויועצת שינה, מתמחה בתאומים
לפרטים: sigali.niazov@gmail.com או בטלפון 054-2902080

פרידה מחיתולים בשניים

פרידה מחיתולים בשניים

חושבים שהתאומים מוכנים להיפטר מהחיתולים? הנה מה שאתם צריכים לדעת לפני שמתחילים..

פיפי בשניים, קקי בשניים, פרידה מחיתולים בשניים. נכון? אז זהו, שלא תמיד…

פרידה סימולטנית מחיתולים הינה בעלת אתגרים לא קלים (כמו שתי שלוליות שתן בחדרים שונים בבית…),
אולם לאחד מהתאומים יכולה להיות השפעה חיובית על השני, כאשר "הלחץ החברתי" הזה הינו בעל כוח משפיע מאד כשמדובר על פרידה מחיתולים, מה שעשוי לגרום לכך שהם יתנו מוטיבציה אחד לשני להתקדם בתהליך.

האם התאומים מראים סימני מוכנות – מבקשים להחליף את החיתול אחרי עשיית צרכים או מבקשים זמן לבד כשהם עושים צרכים?

1. אל תרגישו חובה לבצע את תהליך הפרידה מהחיתולים במקביל עם התאומים
ישנם תאומים, בעיקר כאשר מדובר במינים מעורבים (בן/בת) שלומדים להשתמש בסיר/בשירותים בהפרש של אפילו שנה אחד מהשנייה – וזה בסדר.
כל הילדים שונים (אפילו אם התאומים שלכם תאומים זהים) עדיין, המון הורים מחליטים כי הגמילה צריכה להתבצע באופן סימולטני ברגע שנראה שאחד מהם מוכן.
ואם הדברים מתנהלים כשורה, כך התאום ישתוקק פחות להראות לאחותו איזה יופי הוא משתמש בסיר.

 2. תשקיעו בשני סירים נפרדים
כך שלכל אחד מהם יהיה אחד משלו.
תנו להם לקשט את הסיר במדבקות / טושים, כך שכל אחד מהם ידע איזה מהם שייך לו ויתלהבו יותר מהשימוש בהם.

3. עשו הכנה מוקדמת לפרידה מהחיתולים
כשבוע לפני שהסירים מופיעים בבית, דברו איתם על מה שהולך לקרות.
נסו פעילויות הקשורות לפרידה מחיתולים, כמו קריאת ספרים על פרידה מחיתולים, הראו להם את "האסלה הקסומה" או סרטים דומים, הפכו את הקנייה של התחתונים למשהו חגיגי.
אתם ממש תופתעו כמה מוטיבציה תיתן להם דמות של ספיידרמן / אלזה על התחתונים =)

4. אפשרו לילדים ללכת עירומים (או לפחות חשופים בחלק התחתון) בבית
שני ילדים שמרטיבים את הבגדים שלהם לאורך כל היום – הופך בסופו של דבר להרבה מאד כביסה, קבלו את הפספוסים כחלק מהתהליך והכינו את עצמכם לכך.
בעיקר הימנעו מזמן משחק ממושך על שטיחים.

5. הביאו תגבורת
השתמשו בשירותיה של ביביסיטר או הביאו את סבתא / חברה / בן הזוג שיעזור במניעת תאונות לפני שהן קורות.
כשאתם עוזרים לאחד מהתאומים לשבת בסיר /בשירותים, קל יותר לפספס את אחיו/אחותו שבדיוק מרטיבים את הספה…

6. סנכרנו בינהם
 כאשר תאום אחד מרגיש את הצורך בעשיית צרכים, הביאו את התאום השני לשירותים ועודדו אותו גם לעשות.
כאשר התאומים מסונכרנים לפחות בהתחלה, זה מונע מכם את הצורך לרדוף כל היום אחרי עשיית הצרכים בשני ילדים שזקוקים לתשומת ליבכם בשלב החדש.

7. פיפי/קקי  פרס 
"כל הכבוד!! עשית זאת!!"  התלהבו כאשר אחד מהילדים עושה צרכים בשירותים/בסיר.
מה הפרס הכי טוב? שיר או ריקוד ניצחון קטן!
בדרך הזו, אפילו התאום שלא עשה – יכול לקחת חלק בחגיגה.

8. אל תשתמשו בטבלאות כאשר נפרדים מחיתולים
טבלאות מראות השוואה.
מדבקות חגיגיות בטבלה זה פרס נהדר – ועם קצת מזל, שני הילדים יקבלו זאת באופן שווה.
אבל בפרידה מחיתולים הטבלה יכולה להוות תזכורת ויזואלית לאחד מהתאומים שאינו "מדביק את הקצב" של השני.

9. אל תשתמשו בהצלחה של אחד מהתאומים כעידוד להצלחה של השני 
התאום שלוקח את הזמן שלו בפרידה מהחיתול יהיה מסוגל להבין את התהליך שאחיו עושה בהצלחה גם מבלי שתדגישו את זה בפניו.
במקום שזה יגרום למוטיבציה, ההשוואה הזו עשויה לגרום לו להרגיש קנאה ובתחרות.

וכמובן החוק החשוב ביותר, בין אם אתם נפרדים מחיתולים אצל תאומים, שלישיות או יחדים:

10. אל תענישו או תגערו בילד שמפספס!
פשוט אמרו משהו כמו "אופס, הייתה לך תאונה.
בפעם הבאה, בוא תנסה לעשות פיפי בסיר" חזרו על כך "פיפי עושים בסיר" ממש כמנטרה עד שייראה שזה ממש שוקע (וזה בהחלט יקרה בסופו של דבר).

סיגל ניאזוב-סקליאר, מנחת הורים ויועצת שינה, מתמחה בתאומים
לפרטים: sigali.niazov@gmail.com או בטלפון 054-2902080

סיגל סקליאר- הנחיית הורים ויעוץ שינה

סיגל סקליאר- הנחיית הורים ויעוץ שינה

 

אני סיגל, אמא לשלושה, מתוכם זוג תאומים, בוגרת BA במדעי המדינה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה,  בעלת רקע בחינוך בלתי פורמאלי בגיל הרך ובני נוער, מנחת הורים ויועצת שינה בשיטת האינטיליגנציה הרגשית – ונהנת מכל שנייה!

את הרגע הזה שאת מגלה שאת בהריון – אי אפשר לתאר.
בבדיקת האולטרסאונד מודיעים לך חגיגית שמדובר בתאומים – את פרץ הרגשות הזה בכלל (!) לא ניתן לתאר.
החשש העיקרי שלי הגיע כשהתאומים היו בני חצי שנה וגיליתי על ההריון הנוסף.
עד שהתחלתי להתרגל להתנהלות עם שניים, איך משכיבים אותם לישון יחד, איך להאכיל אותם יחד, להצליח לתת תשומת לב מספקת לכל אחד.
לא הצלחתי לתאר ולהבין איך מצליחים לעשות זאת עם ילד נוסף בהפרש כ"כ קטן?
למדתי קודם כל עבור עצמי, לספק לי את התשובות לשאלותיי.

לשמחתי, מצאתי עולם מופלא שכמעט והתעלמתי ממנו בגלל מירוץ החיים הקדחתני.
למדתי להסתכל על העולם מנקודת המבט של הילד, זה שעומד מולי ומבקש ממני שאהיה מה שהוא מצפה ממני,
זו שמדליקה עבורו בבוקר את השמש – ובסוף היום מכבה את הכל ומשאירה עבורו את הירח דולק לשינה ערבה.

כהורים לא תמיד יהיו לנו את התשובות להכל, אולם יש המון דברים שכן נוכל לעשות עבור הילדים שלנו .
להקדיש להם זמן איכות, להקשיב, ללמד, לספק להם זכרונות נעימים מאיתנו, וככל שתטמיעו זאת בשגרה, כך תגלו שזה ממש ממש פשוט וכיף. 

הכוונת הורים- סיגל סקליאר

הכוונת הורים- סיגל סקליאר

ככל שהילדים גדלים, הם מרגישים ממש אנשים גדולים, עצמאים ואנחנו ההורים צריכים להיות קשובים לצרכיהם מתחשבים והכי חשוב לא לבטל אותם.
במאמר זה תקבלו טיפים ודרכי התמודדות עם התקפי הזעם של ילדכם.

מענה להתקפי זעם בגילאי
 3-4
המשפטים שיעזרו לכם להגביר את שיתוף הפעולה ולהקטין את ההתנגדות.
הטריק לתקשורת מוצלחת עם בני שלוש וארבע הינו להיות חכמים, מצחיקים, ברורים, נינוחים ולהשתמש בשיטה שמרגיעה אתכם במהירות האפשרית.
ילדים בגילאים הללו לרוב אגרסיביים ומתוסכלים יותר מאשר שהיו כשהיו פעוטות, כך שהכרה בכך והבנה של ההתנהגויות המאתגרות שלהם עם אסטרטגיה מוכנה מראש וסבלנות יעזרו מאד לכל המעורבים בנושא.

עצרו את התקף הזעם: 32 משפטים שיעזרו לכם מול פעוטות
דאגו להשתמש במשמעת חיובית ולהבין באיזה מצב נפשי הם נמצאים.
כשילד מרגיש חשוב ויודע מהם הגבולות שהוריו והמסגרות שלו מצפים ממנו, כשהוא מרגיש אמפתיה והקולות סביבו רגועים וידידותיים, הסיבות בגינן ילד עשוי להגיע להתקף זעם מעטות מאד.

כאשר הילד מנסה לנהל משא ומתן או להתחנן

  • “ביקשת וקיבלת תשובה" או "שאלת ועניתי כבר"
  • "אתה מצוברח משום שאני לא נותנת לך עוד עוגיה. מה כדאי לעשות כשאנחנו מרגישים מצוברחים?” זה שם את הפוקוס על ניהול רגשות ופתרון בעיות,
    אם אתם מרגישים שהילדים שלכם לא מקשיבים, בדקו כיצד אתם יכולים לשפר את העברת המסר שלכם.
    האם אתם חוזרים על כך שוב ושוב? מנדנדים? מפסיקים הנאה כלשהי של הילד מבלי שיהיה מוכן לזה? לא מספקים לו מענה הגיוני? מדברים יותר מדי?
    מצפים מהילד להבנה גבוהה מהיכולת שלו? כל אלו לרוב עוצרים אותם מלהקשיב לכם.
  • "מה אתה צריך לעשות כדי להרגיש שסיימת/מיצית?” כאשר הילד מסרב ללכת הביתה
  • "”איך אני יכולה לעזור לך כך שתרגיש שאתה מוכן ללכת?”כשהתקף הזעם מתגבר
  • "אני סקרנית להבין מה קרה פה עכשיו" (במקום לומר "מה עשית?!”)
  • "זה ממש בסדר לכעוס – גם אני הייתי כועסת. כשתוכלי, ספרי לי כדי שאוכל לעזור לך למצוא את הפתרון / את מה שאת צריכה"
  • "זה בסדר לכעוס, אולם זה לא בסדר להתנהג ברשעות"
  • "קודם כל תרגעי, ואחר כך דברי. את צריכה עזרה להרגע או שאת יכולה לעשות זאת בעצמך?”
  • "אני רואה שאת כועסת. זה לא בסדר לפגוע, לשבור או לזרוק" אם הילדה ממשיכה באותה הדרך, נסו זאת: “אם הבובה תשבר – לא תוכלי לשחק איתה יותר, וזה לא יהיה כדאי, נכון? אני כאן כדי לעזור לך להרגע – וכך הבובה שלך לא תשבר ותוכלי לשחק איתה שוב"
    השתמשו בחלופות נאותות והגיוניות, קשורות גיל שהילד הוכן לגביהן עוד כשהיה רגוע. ניתן להכין מראש "תכנית הרגעות" שהמבוגרים והילדים יוכלו להיות ערוכים אליה בשלבים, כך שכולם ידעו מראש למה לצפות. בתכנית מסוג שכזה ניתן להשתמש באלמנטים הבאים:
    * מילת מפתח כגון "עצור"
    * פעילות שתאפשר לצאת מ"בועת הזעם" כגון: 10 קפיצות במקום, מחיאות כפיים, ספירה אחורנית מ – 11 וכו.
    * תזכירו לעצמכם (ולהם) לנשום
    * שאלו את עצמכם (ואותם) שאלה: מה את צריכה?
    * ואז השתמשו במילים כדי לומר מה אתם צריכים. זה עשוי להביא אתכם לדיון שיוביל לפתרון הבעיה
    המשפחה יכולה להסכים שאם הצעדים הללו לא עוזרים והילד עדיין ממשיך לזרוק, לשבור או לפגוע באחר, אז יהיו לכך השלכות.
    הבטיחו לילדיכם שאתם תעזרו לו להרגע באמצעות תכנית השלבים הזו. האסטרטגיה הזו עובדת הכי טוב כאשר כל חברי המשפחה עובדים באותה הדרך ומשתמשים באסטרטגיה יחד.

אכילה בררנית

  • "את לא חייבת לאכול, אבל את צריכה לשבת ליד השולחן יחד עם שאר המשפחה" (זה מוריד את מפלס הלחץ, ו9 מתוך 10 פעמים הם אכן חוזרים לאכול…)
  • "מה אנחנו יכולים להוסיף לאוכל כדי שיהיה הכי טעים בעולם?” אפשרו להם לקחת חלק בבחירת מרכיבי הארוחה, כדי שתהיה להם מוטיבציה לטעום מהצלחת שמוגשת להם.שינה
  • "אמא ואבא מרגישים נהדר משום שיכלו לישון – בגלל שאת עשית עבודה נהדרת ונשארת במיטה כל הלילה. איזו ילדה גדולה את! כל הכבוד לך!” הם רוצים לגרום לנו להתגאות בהם ולהוקיר להם תודה. חשוב לחזק התנהגות חיובית כשהם עושים כך.
  • "בזמן השינה המוח והגוף שלנו גדלים! אני לא יכולה לחכות לישון הלילה!”
  • "מאוחר יותר, לאחר שאכסה אותך במיטה, גם אני אכנס למיטה הנעימה שלי ואלך לישון" לאפשר להם להבין שהם פועלים כמו הגדולים וששהייתם במיטה מאפשרת לכם זאת.תסכול
    ישנם ארבעה שלבים להתמודד עם תסכול
    1. להראות לילד שאתם רואים שהוא מתוסכל או מצוברח (זה עוזר לו להרגיש שרואים אותו, שהוא חשוב) “זרקת את הכדור האדום – אני רואה שאתה מצוברח" שימו בעדינות יד על ילדיכם ואמרו ברכות "אני יודעת, מתוק שלי, אני יודעת…”
    2. השתמשו בשיח של רגשות "אחיך לקח לך את הכדור ונראה שאתה כועס, נכון?”
    3. עצרו, אפשרו לילד זמן לעבד את שני השלבים הראשונים
    4. עזרו לילד להגיע למחשבה רציונאלית בכך שתשאלו שאלות שמתמקדות בפתרון הבעיות או למצוא מילים שיוכלו להסביר את מה שהוא / היא מרגישים: “אתה צריך 1. הפסקה 2. לנסות שוב 3. עזרה?”

    המונחים "כאשר / אז (או אחרי /, ראשית / אז)" יכול לשמש גם במצבים רבים:
  •  "כשהיידיים שלך יהיו נקיות, אבין שאתה מוכן לאכול"
  • "אחרי שנסדר, נוכל להרכיב פאזל חדש"
  • קודם כל נצחצח שינים ולאחר מכן נוכל להוציא את הלגו"
  • חשוב להבהיר ציפיות, מצבים או שינויים שעשויים להתרחש. “קודם נעשה _____ ואז נוכל לעשות_____”נטרול מאבקי כוחות
  • "אני יכולה לעזור לך בזה?” זה מאפשר להם סוג של כוח. אנחנו רק שם לעזור. זה ממש מעודד שיתוף פעולה אצל בני שלוש וארבע. כדאי גם להוסיף "אני ממש אוהבת לעשות / להרכיב / לאסוף איתך" או "אתה יכול להראות לי מה לעשות? איך לעשות זאת?”
  • אתה מתכוון להחזיר את הפאזל עכשיו או אחרי שנצחצח שיניים?”
  • השתמשו במילה אחת "שיניים", “נעליים" “צעצועים" – במקום להתחיל להרצות.
  • "יש דרך שבה אתה מעדיפה לעשות זאת?” אפשרו לילד להוביל את המצב ואת המוטיבציה הפנימית שלהם וכישורי פתרון הבעיות שלהם.
  • "הגיע הזמן לצאת! את מגיעה בעצמך או שאבוא לתפוס אותך?” (כמשחק)
  • "גם אני התקשתי לעשות___ כשהייתי בגילך – יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לך?”
  • "מי יעזור לך לצחצח שיניים הערב? אמא או אבא?”
  • תאמרו שאתם מחפשים מומחה עבור צחצוח שיניים / שטיפת ידיים / קשירת שרוכים. התנהגו כאילו שכחתם איך עושים זאת. הם ימהרו לקחת פיקוד ויראו לכם כיצד לעשות זאת.דרישות והתבכיינות
  • "אני שומעת שאת מתוסכלת, אבל לא מבינה מה את צריכה. נסי שוב, אני מקשיבה"
  • "אצליח להבין אותך כשתשתמשי בקול הדיבור הרגיל שלך"
  • אם הילד דורש באופן גס, ניתן לומר לו "בקש זאת שוב בדרך נעימה יותר" מה שמאפשר לו להתאמן על הנימוסים מבלי שיצטרך להרגיש שדוחקים בו לעשות זאת. אם הוא מתבכיין או משתמש במילה אחת, ניתןן לומר לו "תוכל בבקשה לחזור על כך במשפט כך שאוכל להבין?”
  • "תודה אמא" “בבקשה אבא" אחרי שהם דרשו משהו, כתזכורת לשימוש נימוסי ונעים יותר בשפה. לא להיות שיפוטיים וביקורתיים: פשוט תאמרו כיצד הייתם רוצים לשמוע זאת, ובאופן טבעי ומיידי הם יחזרו על דבריכם וימשיכו הלאה. או שהם לא, ועדיין נמשיך הלאה.
  • "תוכל להוסיף 'כן, אמא'?” אם יש אפילו מעט מתח, זה עוזר לשבור אותו. עוזר גם לגרום להם להבין שהם לוקחים חלק חשוב בעשייה "מתוק, תוכל בבקשה לעזור לי עם עריכת השולחן?”  ואז "תודה רבה לך על כך שעזרת לי כל כך היום, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדייך!”
    וזכרו שאתם הדוגמה שלהם להתנהגויות שלהם, לכן צפו שהם יתנהגו כפי שהם רואים אתכם מתנהגים בסביבתם.

סיגל סקליאר, הנחיית הורים ויעוץ שינה.
לפרטים: sigali.niazov@gmail.com או בטלפון 054-2902080