על מזונות על ומזונות אל!

על מזונות על ומזונות אל!

 

חדשות לבקרים אנחנו נחשפים להמלצות תזונתיות על מזונות 'על ', אותם מזונות מכילים שילוב נפלא של רכיבי תזונה
שתפקידם חשוב לבריאותנו ושרצוי מאוד לשלבם בתפריט
כדי שיעניקו לנו/ואו לילדנו מתכונותיהם הנפלאות. דגן מסוים/ אצות/ גרגרי יער/ צמחי תבלין/ פרי אקזוטי ועוד.
תלוי בממליץ, בגישתו, באמונתו ובהשכלתו.

אני סבורה (וזה לא רעיון מקורי שלי..), שאין מזון אחד בטבע שעלינו לצרוך או לספק אותו באופן קבוע יותר ממזונות אחרים
ששייכים לאותה קבוצת מזון.
לכל מזון יש את האיכויות שלו והכלל התקף (לפחות עד לשלב שבו נגיע לתזונה מותאמת אישית לפי גנים),
הוא שגיוון בתזונה הוא כלל בסיסי בתזונה נבונה.

יתרה מכך, אני מאמינה (גם זה לא רעיון מקורי שלי..), שככל שנאכל מזונות שגדלים בסביבתנו, כך גדל הסיכוי שהם מתאימים
לגופנו  ועדיין, נוכל ליהנות ממזונות שמגיעים מקצות העולם.

ככל שנרגיל מגיל צעיר את ילדנו לאכול מזונות מגוונים מכל קבוצות המזון- פרות, ירקות, שומנים מהצומח,
דגנים ומזונות עשירים בחלבון כך הם יקבלו אספקה של רכיבי מזון מגוונים.
לדוגמא- אם ילד אוכל רק מלפפון לצורך העניין, לעומת ילד שאוכל מלפפון, עגבניה, גזר, סלק ובצל
הילד שאוכל ירקות מגוונים צורך יותר סוגים של ויטמינים מינרלים ונוגדי חימצון.

מספר המלצות ליצירת תזונת 'על'

  • מומלץ לשלב בתפריט הילד והמשפחה מזונות שמכילים סיבים תזונתיים- אותן קליפות שפעמים רבות מוסרות בתהליכי עיבוד תעשייתי בדגנים למשל.
    הסיבים התזונתיים עוזרים להסדיר את פעולת העיכול וקשורים להפחתת מחלות לב וכלי דם בבגרות. לחם מלא, קוסקוס, בורגול, פסטה 'מלאים' (לא לפני גיל שנה).
    ואם הילד מעקם את הפרצוץ? זה עניין של הרגל, התמדה, החלטה והדרגתיות. בהתחלה מערבבים מעט דגנים מלאים
    עם רגילים ומעלים את הכמות לאורך זמן .
  • מומלץ לצרוך פרות וירקות בחמישה צבעים- כך יסופקו נוגדי חמצון אופייניים לכל צבע ובעלי השפעה על בריאות הלב, העין,
    המוח ומערכת החיסון.
    אם הילד מסרב? אז כדאי לגלות את הסיבה לסירוב ולתת מענה בהתאם. עד אז יש אינספור דרכים
    יצירתיות לספק את שלל הצבעים במאכלים שונים, למשל עוגת שוקולד סלק או פירה תפוח אדמה וכרובית..
  • קטניות- שנת הקטניות הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי משום ערכן התזונתי הרב (לצד מחיר זול אם קונים את המוצר היבש). לצערי בבתים רבים ילדים לא מורגלים לאכול קטניות מגיל צעיר בתפריט השבועי אז זה הזמן להתחיל.
    אפשר להתחיל עם מרקים טחונים או עם מספר גרגרים בתוך תבשיל מוכר ומכאן להתקדם.
  • שמנים מהצומח- אבוקדו, טחינה, אגוזים, גרעינים (כממרחים מתחת לגיל 5)
    סוגים שונים של שמנים- כדאי לגוון במזונות מקבוצת מזון זאת באופן יומי ולהרוויח שומן רווי וחד בלתי רווי לבריאות הלב וכלי הדם.

אני שומעת את האמהות שקוראות ואומרות לעצמן- אצלי זה לא הולך.. הם לא יאכלו את זה ואת זה..
ולהן אני אומרת שמלבד תאווה למתוק, יתר הטעמים נרכשים ומילות המפתח הן דוגמא אישית,סבלנות ויצירתיות.
אנחנו אוספים הרגלים וחיים לפיהם ובגיל צעיר הרבה יותר קל לשנות ולהנחיל הרגלים חדשים ובריאים.

כמה מילים על מזונות ה'אל'

לפני שפוסלים מזון מסוים מהתפריט כדאי להיוועץ באיש מקצוע ולא להיתפס לגל של השמצות כנגד מזון כזה או אחר
ומשום כך להסירו לאלתר מהתפריט.

  • צבעי מאכל מלאכותיים, אחוז גבוה במוצר של מלחים, שומנים רויים וסוכרים- אלו מרכיבים מזונות 'אל'
    וגם אז, לגבי חלקם יש להפעיל שיקול דעת ואת כלל 'המידתיות' למניעת חסך שאינו קשור לתזונה- נושא מורכב בפני עצמו.
    יעל רביע- דיאטנית קלינית לילדים